כרטיסיות השראה לפתרון בעיות

תהליך שיטתי לפתרון בעיות מתחיל מניתוח פונקציונלי של המערכת בה מתרחשת הבעיה.

בניתוח הפונקציונלי מפרקים את המערכת לגורמים ובונים אותה מחדש.

כל מערכת מורכבת משני סוגים של פונקציות:;

1. פונקציות המסייעות למלא את המטרה לשמה היא קיימת – נקרא להם Useful.
2. פונקציות המפריעות למילוי המטרה לשמה קיימת המערכת – נקרא להם Harmful או תכונות מזיקות.

פירוק מערכת לפונקציות מועילות ומזיקות הוא תהליך פשוט ואינטואיטיבי. קל להבחין בפונקציות אלה בכל מוצר או מערכת בין שהיא הנדסית, חברתית, ניהולית או משפחתית. כדי להדגים את תהליך הפירוק לגורמים אשתמש בדוגמה של עפרון.

 תחילה ננסח מהן הפונקציות המועילות של העיפרון (Useful): הוא כותב, הוא זול, הוא קל משקל, מגיע בצבעים רבים, יכול לכתוב גם כשהוא הפוך ועוד. מאידך יש לו גם כמה תכונות (פונקציות) מזיקות (harmful); נדרש לחדדו מפעם לפעם, החידוד מיצר שבבי עץ, הוא מלכלך, הוא רעיל ועוד.

לאחר שזוהו הפונקציות המועילות והמזיקות נבין מהן סתירות: סתירה היא מצב בו פונקציה מועילה גורמת להתרחשות של פונקציה או פעולה מזיקה. למשל, חידוד העיפרון חושף את הגרפית ומאפשר כתיבה (זה מועיל), אך מקצר את חיי העיפרון (זה מזיק). הגרפית מאפשר לכתוב (מועיל) אך הוא רעיל (מזיק) ועוד. לתכונה מועילה הגורמת למשהו מזיק קוראים סתירה.

בפתרון בעיה נרצה להתמודד עם שתי פונקציות (או תכונות) הנובעים מניתוח הבעיה: 

• להעלים את כל הפונקציות המזיקות, כלומר אלה שמפריעים למערכת למלא את ייעודה.
• לפתור את הסתירות במערכת; כלומר מצבים בהן תכונות מועילות גורמות גם לתופעות שליליות.

אך לפני שמתחילים לחפש פתרון לתופעות המזיקות ולסתירות יש לבצע שתי פעולות מקדימות: 

• לנסח מהוא הפתרון האידאלי אליו נשאף, ומהוא הפתרון המינימלי בו נהיה מוכנים להסתפק.
• להתבונן במערכת ולאתר משאבים זמינים אותם נוכל לנצל כדי למצוא פתרון לבעיה.